לנצח כל רגע מחדש
חיי האדם תלויים באוויר שסביבו. ולפי האוויר בו נמצאים – כך הם החיים.
אם האוויר הוא של ביקורת, ציניות, לחץ, חומריות ועיסוק מוגזם ב"אני", אי אפשר להתפלא שמרחפת סכנה תמידית להתפרצות מחלות מדבקות.
כיצד מזהים רוחניות
רוח האדם עולה מעלה, ורוח הבהמה יורדת מטה
כיצד לזכות באריכות ימים
שאלו תלמידיו של רב אדא בר אהבה מה עשה, במה זכה שהאריך ימים.
אי אפשר, וזהו הכלל, שפיזור הנפש לא יפגע בבריאותו של האדם
לפעמים משוטט האדם במחשבתו בכל הארצות ובכל המקומות מלבד במקום שבו הוא נמצא, והדבר גורם לו להחמצה גדולה.
ברכה ראויה לחתן ולכלה
רני עקרה ולא ילדה. על מה היא שמחה אם אין לה ילדים?
כל דיבור, מעשה ומחשבה משפיעים
אחד המסרים החינוכיים החשובים שחכמים מבקשים להדגיש
אחת הטעויות הרווחות היא טיפוח הפרדה בין העולם הגשמי לעולם הרוחני
אחת הטעויות הרווחות היא טיפוח הפרדה בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. יש לכאורה זמן שצריך להיות מיועד לקריירה ועסקים ויש זמן שצריך להיות מוקדש לעולם רוחני. התוצאה של תפיסה שגויה זו היא שכשמשהו לא עובד בעולם העסקי, למשל, החיפוש הוא אחר תיקון העסק בלבד, ללא מחשבה כוללת על ההקשר והסיבה הרוחנית-נפשית. כשבפועל כדי לתקן דבר מה בעולם הגשמי, פעמים רבות צריך להתחיל עם מציאת הסיבה בעולם הרוחני. (וראו מכתב הרבי מלובביץ', טז מרחשון תשי"ג)
כשמתגלה חרטה זה סימן שמסתתרת שם אהבה גדולה
כשמתגלה חרטה זה סימן שמסתתרת שם אהבה גדולה
כיצד תדעו שפרויקט שסיימתם היה נכון עבורכם?
כיצד תדעו שפרויקט שסיימתם היה נכון עבורכם? המבחן הוא מבחן הכוחות. אם הגשתם ואתם מלאי כוחות לקראת ההמשך, רחוקים מלחוש מרוקנים, סימן שזה היה נכון עבורכם. איך תדעו שהחופשה, החג או המסע היו באמת מועילים? אותו המבחן. אם אתם מרגישים חדשים, מוכנים לבאות, עמוסי כוחות, לא סחוטים ולא צריכים חופשה נוספת בעקבות החופשה, סימן שזה היה זה.
כיצד להימנע מדינים
ראוי לכל אדם שלא לדקדק להעמיד על הדין. שכן גלגל הוא בעולם. כלומר כל אדם זקוק לרחמי שמים. לכולם יש חולשות. כולם נופלים ומפשלים. וכדי שלא ידקדקו איתו, כדי שלא יצביעו על חולשותיו, כדאי שיימנע הוא מלדקדק עם אחרים. שייתן יותר ממה שהוא סובר שמגיע. שלא ישפוט. שלא יתענג על תפקיד המקטרג. במידה שאדם מודד, מודדים אותו. לכן מומלץ להימנע מלמדוד. כך "ידחוק חייו" ויכנס הוא עצמו לפני שורת הדין. וזאת תהיה לו רפואת גופו ורפואת נפשו. (הכנה טובה לראש השנה בתניא היומי)
מדוע רגשות רצויים, מידות מתוקנות, נקראים א-לוהים?
אולי תופתעו. רגשות רצויים, מידות מתוקנות, מכונים גם א-לוהים (לקוטי תורה, תצא) כיצד ייתכן? הרגשות הם המנוע של הנפש. כששולטות באדם מידות לא מתוקנות, הבורא רחוק ממנו. נעדר מהרגע הנוכחי. לכל היותר הוא נמצא אי שם למעלה. רגשות שליליים מרחיקים את האדם מהזולת ומהמציאות. מבודדים אותו ומצביעים על הפרוד בעולם. כשהוא כועס, חרד, עצוב או אטום הוא טרוד בעצמו ומתכנס לתוך עצמו. במצבים שבהם שולטים בנו רגשות לא רצויים המנוע מגמגם, האדם מאבד ריכוז ומוטיבציה לפעול ולעשות. לעומת זאת רגשות מתוקנים מקרבים את האדם אל זולתו ואל המציאות. הם מניעים לפעולה ובתוך כך מגלים את האחדות בעולם ולא את הפרוד. הם סוללים את הדרך לבורא לחזור ולשכון בתוך ההוויה. ואפשר שמשום שזוהי תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, לגלות את הרגשות המתוקנים, הם נקראים א-לוהים. שכן הם הממשיכים את הבורא שלמעלה מהעולמות, אל תוך חיי היומיום.
- ספרים
לנצח כל רגע מחדש – שיחת נפש עם בעל התניא
מסע מרתק בקורות חייו ובשיטתו הפסיכולוגית של בעל התניא, על-פי שיטתו האדם נידון למאבק פנימי מתמיד. משימת חייו היא לנצח את המאבק ברגע הנוכחי.
אני ואני. ועוד פעם אני.
אני ואני. ועוד פעם אני. אפשר להתנחם שהרמב"ם לא מונה את הגאוה כאיסור בפני עצמו. אבל מדוע? איסור גאוה חמור מכל העברות. "כל אדם שיש בו גסות רוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם". כלומר או הוא והגאווה שלו או אני. ביחד זה לא יילך. ברבות מהעברות, למרות עשייתן, האדם נשאר קשור לבוראו. כשמתגלה הגאוה הוא מסלק אותו מעולמו. כשהוא מתגאה, זה רק הוא. על-פי זה, הרמב"ם לא מונה את הגאוה במנין הלאוים משום שהוא נמנה כבר באיסור עבודה זרה, שנופל בה בעל הגאווה. אווץ'. (תורת מנחם ט, עמ' 16)
על הקול הזה שמתעקש להגיד כנגד כל עצה – "אבל זה קשה ליישום במציאות"
הנה העצה, הרעיון. זוהי הדרך המתוקנת. והוא, הקול ההוא, מתעקש שזה קשה ליישום כרגע. אני רק ריאליסט הוא אומר, ומצביע על אותה ריאליה קלוקלת שדורשת תיקון. כשמצביעים חזרה על המציאות האמיתית שאפשר לגלות, המציאות הרצויה, המתוקנת, אז הוא מתרץ, נו זו בריחה מהמציאות. משל למה הדבר דומה? לאדם שנמצא במצב של התעלפות ומתיזים עליו מים והוא טוען: עתה אינני יכול. עזבו אותי, זה קשה. מה רצונכם ממני עתה. אתם לא רואים שאני מתעלף עכשיו. כשאחזור למצבי הרגיל ואהיה בריא אז תתיזו עלי מים ואקח את התרופות.' (את המשל ראו אצל הרבי מליובאוויטש, ש"פ בראשית, ה'תשי"ד)
- קורסים ותוכניות אימון
כיצד לבחור בין חלופות ללא ייסורי מצפון? (בחירה – שיעור 2 – למנויים)
בשיחה הקודמת הדגשנו שכשאני בוחר אני לוקח אחריות על המצב הרגשי שלי ועל האופן שבו אני מפרש את הארועים. הבחירה היא תהליך של שחרור ממצב שבו אני קורבן וחסר שליטה. בשיחה זו ננסה להבין את החלופות האמתיות הניצבות בפנינו בכל בחירה ואיך מכריעים ביניהן. איך נדע איזו השקפה להעדיף, איזו דרך לבחור וכיצד לעשות זאת בזמן אמת. אורך השיעור: 36 דקות. לינק לשיעור חלק מהמקורות לשיעור: הבעל שם טוב מייעץ עצה בעלת משקל מכריע: "אם יסתפק לך באיזה דבר איך לעשותו כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן או שיש לך ספק (על עצם עשייתו)… על כן תראה אז קודם לסלק מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך, ו(רק) אחר כך תראה אם לצדד לכאן או לכאן. שכן רק אז השם יתברך יודיעך האמת…" (כתר שם טוב, חלק ראשון, ו.) עצה טובה נוספת שיכולה לעזור לנו להשיג את מנוחת הנפש היא לסייע לאחרים. "וזהו עניין ש"הקב"ה עוזרו", שכן, מצד בחירה החפשית שניתנה לכל אחד ואחת, שיכול לבחור, ח"ו, גם ברע – זקוק הוא להעזר שלמעלה… וכפי שמצינו שאפילו רבן יוחנן בן זכאי אמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכין אותי", ומכל-שכן אחרים, ומכל שכן אלו הנמצאים בזמן דחושך כפול ומכופל, שבודאי אינם יכולים לדעת באיזו דרך הם הולכים, וזקוקים איפוא להעזר שלמעלה,…
- בדידות, פגיעה והתמכרות
דיאטה סלולרית. מדוע אנו מתמכרים לסמארטפון ומה אפשר לעשות בנדון
הערות על "התנועה לשפיות סלולרית"
מדוע המבחן של העשיר או של מי שמצליח גדול יותר?
מדוע המבחן של מי שמצליח גדול יותר? מפני שקשה לו יותר לראות מה הוא צריך לתקן. הוא משוכנע שהצלחתו היא עדות לכך שהוא על המסלול הנכון. הנה, תראו. העובדות מדברות. פעמים רבות ההפך הגמור הוא הנכון. נותנים לו הצלחה עסקית, הכרה ויציבות כלכלית כי סומכים עליו שיתקן, יפעל, ישתנה, גם מבלי להזדקק לקושי ייסורים והבטחות לשכר שיניעו אותו לכך.
כיצד מעוררים את פנימיות הלב?
כיצד מעוררים את פנימיות הלב? המחיה יקרה, חשבון הבנק חנוק, שתי עבודות, דאגות מכאן ומשם ובכל זאת אתם נותנים. מתוך הדוחק נותנים. מיגיע כפיכם, מחייכם ממש נותנים. ולא סתם נותנים, אלא בשמחה ובטוב לבב. בנתינה הזו אנו פודים את נפשנו. מסירים את הקליפה. משתחררים ממלכודת הלחץ, מהטרדות, מהמרוץ, מהראייה המעוותת שהכל זה אנחנו. מתוך הגילוי המשחרר הזה מתעוררת נקודת פנימיות הלב. (וראו בתניא היומי)
הערך של הרגע הזה
פנייה אחת בנפש, רגע אחד של שינוי, רגע של התגברות, מהפך פנימי, מעבר ממהות אחת לאחרת, אבל כאן ועכשיו, הרגע, נעלים מכל מה שיכולים להבטיח לכם בעתיד. עד כדי כך הרגע הזה הוא הרגע. בלשון חכמים: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי עולם הבא." (אבות פ"ד מי"ז) שעה היא מלשון פנייה. תשובה ומעשים טובים הם רגע השינוי הבא לידי ביטוי בפעולה, בירידה לזירה. אותה פעולה "יפה", מרוממת, מזככת, מגלה את העצמות, יותר מכל גילוי עתידי.
מי מלך, מי?
יש לו שמות רבים: "יש", "ישות", "יצר הרע", "סטרא אחרא". אבל אני הכי אוהב את השם "מלך זקן וכסיל". (קהלת ד, יג ובפרש"י). למה מלך? נו מי נראה לכם שולט? למי הכל שומעים? תאמינו לי הוא אלוף בטכניקות, שכנועים, פיתויים ותחבולות. הוא תמיד יגרור אותי לכיוונים שבסוף יזיקו לי רגשית. הוא יספר לי למה אני קורבן, ולמה מגיע לי יותר, ולמה כולם נגדי. הוא מלך! (כל עוד שומעים לו.) למה זקן? גם כי הוא כבר ראה הכל. אומן במלאכתו המתאים את עצמו לכל אחד לפי מצבו המדויק. וגם כי הוא תמיד מגיח ראשון. ולמה כסיל? כי הוא מלמד את השומעים לו דרך רעה. אין בו דעת עצמית. הוא לא מקושר לכלום. רק לעצמו ומעניין אותו רק עצמו. ולמה אני הכי אוהב דווקא את השם הזה – כי כך אני נזכר מול מה אני מתמודד בכל יום. מול לא פחות ממלך. זקן. אבל כסיל.
איך להתגבר על עייפות והעדר אנרגיות
כל הזמן עייפים? חסרי אנרגיות? נטולי מוטיבציה לעשות דברים? לא מאמינים שדברים יכולים להשתנות? בדרך כלל זה לא הגוף שעייף. זו הנפש שעייפה. כלומר גם אם זה הגוף, המקור הוא בנפש. ממה נובעת אותה עייפות? מכך שהנפש לא מקבלת את המזון שהיא צריכה. מה רוצה הנפש? קצת רוח, התעלות. יציאה של האדם ממציאותו המצומצמת. ומה היא מקבלת בפועל? חיכוכים, מריבות, קנאה, נטייה לעצבות, דכדוך מהעדר מיצוי עצמי, עיסוק בשאלות קטנות ומבלבלות של האדם לגבי עצמו ולא פחות מאלה דחפים מועצמים ונטייה עודפת לגשמיות. אז אין פלא שהנפש עייפה. איך מחזירים את החיות, האנרגטיות, ההתלהבות? עצה אחת היא ללכת בניגוד לנטייה של הגוף. לשפוך עליו מים קרים. להגביר בכוח, אפילו בצורה מלאכותית את הרוח על החומר. להצטרף לשיעור, להרחיב את זווית הראייה, להתעניין בזולת, לוותר על חישובי רווח ותועלת מתמידים. שאז "הקרירות תשיב נפשו ומקבל עונג נפלא מהמים הקרים". עם העונג יתעורר גם כוח הרצון שכבר יעורר את החיות בכוחות הנפש. (וראו אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, קמז ב)
למה כואב לראות פוטנציאל מבוזבז?
אחד הדברים שהכי כואב לראות הוא פוטנציאל מבוזבז. כואב לראות מי שמריק את שנותיו ולא מביא לידי ביטוי את כוחותיו, או מי שמוכר לעצמו רעיונות שבבטלה הוא מוצא את עצמו. המבחן כאן הוא לא מבחן התוצאה, אלא מבחן המיצוי. אם ניתנו למישהו כוחות, כישורים, יכולות זה לא כדי שיגיד לעצמו יכולתי לעשות, יכולתי להגשים, יכולתי לפעול ולהצליח ביותר, ולהסתפק בכך שיכל. הכוחות ניתנו לו כדי שיביא את הדברים מהכוח אל הפועל דווקא. מדוע זה כואב לראות פוטנציאל מבוזבז? כי כך היא הנהגתו של הבורא שעל האדם לחקות. "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" (שמו"ר פ"ל, ט). הבורא אינו מסתפק בכך שהוא משער לעצמו את ההתרחשויות, הוא בורא את העולם בפועל. (וראו הרבי מלובביץ', שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו)
ת'כלס, מה רוצים מאיתנו בחיים האלה?
ת'כלס, מה רוצים ממך בחיים האלה? שתהיה קצת שמח. שתאיר את הסביבה שלך. שתפיץ חום, אמונה, אהבה, תורה. זהו. ובמקום זאת מה. נרגן, מתלונן, זעוף. לא רגוע ולא נותן לאלה שסביבך להיות רגועים. בקיצור, אתה רוצה שיתנו לך מה שאתה צריך? תעשה אתה מה שאתה צריך. (לוח היום יום של אתמול וגם מה שאנחנו צריכים להגיד לעצמנו בכל יום)
נפש קצרה ונפש רחבה
מהי נפש קצרה? כשאין לי כוח להתמודד. הטורח בא, מסביר רש"י, ואין לי מקום בתוך לבי בשביל להכיל אותו. הוא כבד עלי. ומתי זה קורה? מתי הנפש קצרה? כשאני מתקרב למשהו, מסביר "העמק דבר", והופ, אני מגלה כמה הוא רחוק. אני בטוח שהמשימה הושלמה, הכסף בכיס, סיימתי הכל ואז אני מגלה עוד כמה עבודה נותרה, ואיני יכול לסבול גילוי מייאש זה. איך עוברים ממצב של נפש קצרה לדעת רחבה? מעדיפים דרך רחוקה וקרובה, כדברי חכמים, על-פני דרך קרובה ורחוקה. (עירובין נג ב) ואפשר אולי לפרש זאת כמעדיפים את המאמץ, העניין עצמו על-פני התוצאה. (על פרשת חוקת, כא ד)
מדוע צריך לנצח כל רגע מחדש? לא מייאש? סיזיפי?
מדוע צריך לנצח כל רגע מחדש? מייאש. ואפילו סיזיפי, לא? לא. הפוך. צריך לנצח בכל רגע כי כך ברא הבורא את העולם. שהוא מתהווה כל רגע מחדש. ומדוע לא ברא אותו בכוח חזק כזה, פעם אחת, שעל ידי התהוותו בפעם הראשונה לא היה צריך להתאמץ יותר. כך גם אנחנו היינו צריכים לנצח פעם אחת וזהו. הסיבה לכך היא שהבורא רצה שנתחדש כל רגע ולא נהיה מוגבלים ואזוקים במגבלות שלנו. שנרגיש שאנחנו פועלים ומשפיעים. כך גם כל נברא מתקשר בכל רגע עם הבורא. כך לכל פרט ובכל רגע יש אפשרות להתרומם ולגלות את כוח האינסוף בחייו. גילוי פנימי, אמיתי ולא כללי וחד פעמי. (וראו הרבי מליובאוויטש, ג' תמוז התנש"א)
מה קורה לנו כשאנו סבורים שלא מאמינים לנו או מה גורמות וועדות הביטוח הלאומי
זוגתי היא עורכת דין לענייני עבודה וביטוח לאומי. היא נזהרת מאוד שלא לקחת תיקים לא אמיתיים. ובכל זאת, במבט מהצד שמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה. מי שניגש לועדות הביטוח הלאומי בטוח שלא מאמינים לו, ולכן נוטה קצת להתמסכן ולהחריף את מצבו. זה מתבטא בקול, ביציבה, בניסוח הבעיה. חכמים אינם אדישים לתנועה הנפשית הזאת. כך לדבריהם: "כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ולא פיסח ועושה עצמו כאחד מהם, אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם." (פאה בסופה) לא מדובר כאן בעונש וחס וחלילה. כשאנו חוששים שלא מאמינים לנו אנו מקצינים כדי שיאמינו לנו. וכשאנו כל כך מנסים לשכנע שאנו מסכנים, אנו מתמסכנים בעצמנו, עד כדי כך שאפילו בריאותנו הפיזית מתדרדרת. בעל התניא מתעקש שהתנועה הזאת עובדת גם לצד ההופכי, החיובי. מי שנמצא בדרגה רוחנית נמוכה, אינו מרגיש כלום ולא מתעלה אבל מתעקש לעשות את עצמו 'כחסיד בעל רגשות אהבה ויראה' מובטח לו שלא ימות מן הזקנה לפני שיהיה כן. גם כאן זה לא פרס, אלא תוצאה. אפשר לומר שכשאנו סבורים שמאמינים לנו, שלא מחפשים אותנו ולא חושדים בנו כל הזמן, אנו מאבדים את הצורך להתמסכן ולהשתמש בשקרים קטנים. (וראו תורת מנחם, שיחת י"ב תמוז, ה'תשי"א)
שניים מנסים להקים סטארט-אפ. אחד מתייאש ופורש. השני מצליח. מדוע?
שניים מנסים לבנות עסק או להקים סטארט אפ. שניהם פועלים בתנאים שווים. ובכל זאת אחד פורש בדרך והאחר מצליח. שניים מנסים להרכיב רהיט של איקאה. כישוריהם שווים. האחד מתייאש ומזמין מתקין והאחר מסיים את ההרכבה בסיפוק. מה ההבדל? מדוע האחד מגלה רפיון והשני נחישות? על-פי הרבי מלובביץ' יש שני סוגי חיפוש, שתי דרכים לפתור שאלות ולהתמודד עם קשיים ובעיות. הדרך האחת היא חיובית ומשמשת מנוע להמשך פעולה. השנייה מעוררת בלבולים וספקות משתקות. כאשר ההשקפה העומדת ביסוד החיפוש היא שבטוח בסופו של דבר יימצא הפתרון הטוב לשאלה והמשימה תושלם, המחפש פועל במרץ. הוא יודע שהאוצר נמצא וגילויו תלוי רק בו. לעומת זאת כשכל העת מקנן הספק ביכולת למצוא את הפתרון ואפילו בעצם קיומו, גם המוטיבציה לחיפוש יורדת ועמה האמונה בהצלחה. (וראו אגרות קודש, כרך יג, ד'תצו)
- קצרים
כשיש מאבק פנימי זה יכול להעיד שאנו בעליה
'רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת' האם זה אומר שכשאנחנו מזדככים, ממוקדים, מתנהגים כראוי והכי חשוב נהנים מרגשות רצויים, אנחנו בעלייה, ואילו כשאנו נופלים, טועים, מפספסים, נשלטים על ידי רצונות ודחפים, אנחנו בירידה? אז זהו שלא בהכרח. "כאשר רוח האדם נלחם עם רוח הבהמה, בהכרח שיתאבקו ויתקרבו יחד." המאבק מעורר את כל אחת מהנפשות שבנו להגביר את עוצמתה ומאמציה לנצח. ואז גם המחשבות הזרות והטורדניות עלולות להיות קשות יותר, וממילא גם הרגשות הלא רצויים יתעוררו בעוצמה רבה יותר. במילים אחרות כשהנפש כואבת, מתייסרת, נאבקת, זה לא אומר שאנחנו בדרך למטה. ייתכן שבדיוק ההפך. אנחנו מצויים בעיצומו של קרב בדרך למעלה. רק צריך גם לנצח את הקרב ולקטוף את פירות הניצחון. (וראו אדמו"ר האמצעי, ביאור ביסוד ענין התפילה, פדה בשלום) אחרי התג אחרי
- קצרים
כל יומא ויומא עביד עבידתי'
הזמן איננו עושה הנחות
מידע נוסף אודות הסדנה לנצח כל רגע מחדש
תודה על התעניינותך בסדנה לנצח כל רגע מחדש. ניתן להאזין לסדנה בכל דרך ובכל מכשיר. מדור שאלות ותשובות המצורף כולל מענה לשאלות נפוצות שנשלחו אלינו. אתם מוזמנים לשלוח אלינו כל שאלה נוספת (במייל או בתגובות) ונשתדל לענות עליה בהקדם. תשובות לשאלות נפוצות שנשלחו אלינו. אתם מוזמנים לשלוח אלינו כל שאלה נוספת ונשתדל לענות עליה בהקדם. ⇐ אין לי זמן עכשיו, אני יכול להרשם ולהאזין לתכנים בשלב מאוחר יותר?התשובה לשאלה זו מתחלקת לשני רבדים. מבחינה טכנית, בהחלט אפשר. הסדנה זמינה עבורכם ללא מגבלת זמן. בימים אלה היא גם מוצעת במחיר מוזל במיוחד במטרה אחת – שכמה שיותר אנשים יחוו את הסדנה. הטבה שלא בטוח שנוכל להתחייב אליהן בעתיד. רובד אחר של תשובה הוא שהנפש דורשת עבודה ותשומת לב שלא כדאי לדחות. תמיד נהיה עסוקים וטרודים. אם נזניח את הגוף נשלם מחיר. המחיר שנשלם אם נזניח את הנפש יכול להיות גבוה יותר. המודעות למבנה הנפש, המנגנונים המפעילים רגשות שליליים והצרכים של הנפש, חשובה לא פחות ואף יותר מאשר המודעות התזונתית. לכן לא כדאי לדחות את ההתמודדות והעבודה הפנימית לזמן אידיאלי שנתפנה בו. אין דבר כזה זמן אידיאלי יותר מהזמן הזה. בייחוד כשעל פי תורת הנפש תיקון רגשי הוא עיקר ותכלית עבודת האדם בעולם. ⇐ למה הכוונה בעבודה פנימית?עבודה פנימית משמעותה קודם לכל מודעות לעצמנו,…
- קצרים
להקריב את התכונה הלא רצויה השלטת בנו
כדי להתקרב צריך להקריב. כל אדם צריך להקריב דבר אחר. קצרים
- הופעות בתקשורת
שיחה עם דבורה קיציס על בעל התניא ושיטתו
שיחה ארוכה על עקרונות יסוד בשיטתו של בעל התניא
- מימוש פוטנציאל, משמעות, השפעה ויצירה
השאיפה למשמעות – נקודות דמיון בין הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל לתורת בעל התניא
ברגע שאנחנו מתייחסים אל האדם כאל קורבן של הנסיבות, אנו חדלים מלהתייחס אליו כאל אדם ופוגמים בעצם שאיפתו להשתנות.
- עצבות, דיכאון, ייאוש וריקנות
החובה לטפל בעצבות ובדיכאון על-פי בעל התניא (פורסם בוואלה לרגל י"ט כסלו)
לאור העלייה בשיעורי הדיכאון והחרדות בקרב בני הנוער - כשם שמלמדים בבתי ספר אזרחות, היסטוריה ותנ"ך כך צריך ללמד אושר ושמחה.
ליאת רגב ממליצה בתוכניתה בחום על "לנצח כל רגע מחדש"
שיחה עם ליאת רגב בתוכניתה הפופולרית - סידורים לשבת
- הופעות בתקשורת
אלישיב רייכנר על לנצח כל רגע מחדש (עולם קטן)
"בשפה קולחת הצליח הררי ליצור ספר שמשלב היכרות מעמיקה גם עם התניא וגם עם מחברו. ספרו הוא שילוב מעניין של ביוגרפיה, חסידות ופסיכולוגיה..."
- רשימות קריאה
האם בעל התניא השפיע על פרויד בעיצוב הגותו?
על ספרה החדש של פרופ' חביבה פדיה - "קבלה ופסיכואנליזה"
- הופעות בתקשורת
השקת לנצח כל רגע מחדש ב"כפר חב"ד" – כתבת שער
כתבה נרחבת בעלון "כפר חב"ד" על אודות הספר לנצח כל רגע מחדש
- התמודדות עם קשיים ומשברים
כיצד מתמודדים עם "עליהום"
מתנ"צ אפרים ברכה דרך עו"ד פורר-גפני – כיצד מנהלים משברים ומתמודדים עם תחושת הכול וכולם נגדי
המאבק הפנימי – פרק א בתניא – וידאו
הפצצה שהטיל בעל התניא קשורה להבנת מבנה הנפש והמאבקים המתחוללים בתוכנו. וידאו