קצרים

אדם יכול לחיות, לפתח קריירה, להתפרנס, להתחתן, להביא ילדים ואפילו להצליח בכל מעשה ידיו, ובכל זאת להיחשב כמת. דרגת מת היא דרגה שבה האדם מתפקד, אבל לא מעורר רגשות חיוביים. הוא לא מתרגש, לא מתפעל, מתעייף במהירות ונוטה לחישובים תועלתניים בכל צעד שלו ושל הסובבים אותו. מבחוץ הוא חי. בקושי. …

אפשר להתענג על ארוחה דשנה, ריחו של בושם משכר, הרפייה של הגוף או אפילו מעשה מוצלח שלנו. השלמנו בניית נדנדה, סיימנו להרכיב את הכיור, נטענו עץ. אפשר להתענג גם על רגש מתרונן. איזו שמחת בוקר שלא צריכה תנאים והסברים. רגליים קלילות מרקדות באמצע היום ומזמינות מבטים תמהים (מעניין שכשאנו עצובים …

ראשי החסידות חזרו על כך שוב ושוב וגם אנחנו צריכים להגיד זאת שוב ושוב עד שתשתנה התפיסה. האדם צריך שיהיה לו טוב בחייו. שיהיה מאושר בהם. הבורא לא מחפש להעניש את האדם, לא לפגוע בו ולא להטיל עליו ייסורים או קושי. ההפך הגמור הוא הנכון. הבורא הוא תכלית הטוב, הרוצה …

‘רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת’  האם זה אומר שכשאנחנו מזדככים, ממוקדים, מתנהגים כראוי והכי חשוב נהנים מרגשות רצויים, אנחנו בעלייה, ואילו כשאנו נופלים, טועים, מפספסים, נשלטים על ידי רצונות ודחפים, אנחנו בירידה? אז זהו שלא בהכרח. “כאשר רוח האדם נלחם עם רוח הבהמה, בהכרח שיתאבקו ויתקרבו יחד.” המאבק מעורר …

מפתח הרגשות. הנה לפעמים אין שום התפעלות הלב. הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם. הסיבה לכך היא שבין השכל ללב ישנו שער, מעין סכר, שמונע מהמים לעבור, כדי שהרגשות לא יוצפו. מעת לעת צריך לפתוח את השער מעט מעט כך שייצא סילון קטן ויעורר את הרגשות. שיעורר את החיות וההתלהבות …

לפעמים מדברים מבלי לשים לב. סתם דברים שליליים או נמוכים. למרות שזהו רק דיבור. דבר חיצוני. אמרנו וזהו נגמר. הדיבור מושך את המדבר אל מקום נמוך, אל הציניות, הזלזול וחוסר האמונה. ולבסוף מרוב שהדיבור מזלזל בהכל הוא גם מוליד חוסר אמונה של המדבר בעצמו. וכך בלשון הרמב”ם היומי: “בתחילה מרבים …

החכם אלראזי: מציאות הרע בעולם מרובה ממציאות הטוב. “וכאשר תשווה את מנוחתו של האדם והנאתו בשעה שהוא נח אל הייסורים, המכאובים הקשים, המומים, הנכויות, הצרות, היגונות והאסונות הפוקדים את האדם (בזמן חיותו), תמצא שמציאותו של האדם היא פורענות ורעה גדולה המוטלים עליו.”  הרמב”ם: אלו דברים חמורים, שבודה אלראזי מלבו. הם …

הזמן איננו עושה הנחות

אם הרופא לא הקדים לשאול אתכם לגבי מצבכם הרוחני-רגשי, כנראה שיש כאן פספוס.

ייאוש הוא כניעה לנפש הטבעית

במאמץ מקופל ערך מיוחד עבורנו

מדוע לא לחכות לרגע המושלם, לרגש הנשגב

לא תמיד יש לנו זמן או כוח לעצור, להתבונן, לזכך את השכל, למנוע את הבלבולים, לגלות אהבה. מה עושים אז

האם אפשר לשנות אחרים?

האדמו"ר מקלויזנברג, שאיבד את אחד עשר ילדיו, מלמד עד כמה צריך להתעקש עם הקב"ה

יש כמיהה שהופכת אותנו לחולים ויש כמיהה שמרוממת אותנו ומגלה תענוג גבוה

מדוע מחשבות זרות נקראות גם צרת נפש, ומה מציע המלך שלמה כדי להיפטר מהן

אתם נכנסים לבנק; בדרך לעבודה; יושבים ללמוד; עוסקים בעבודות הבית; מבלים עם המשפחה או יוצאים לחופשה – בכל זמן ובכל מקום שאנחנו נמצאים כדאי להיות מודעים לרגשות המתעוררים בנו, אומר הבעל שם טוב. “גם יחשוב כשיושב ללמוד, או אפילו בדברי חולין, אזי יחשוב באיזה ענין הוא מדבר, אם באהבה או …

מדוע חשוב כל כך להבחין בין רצונות חיצוניים לאלו הפנימיים

שביעי של פסח הוא גם יום לידת הנשמות, מציין האר”י. מה זה אומר? יש יום הולדת לגוף ויש יום הולדת לנשמה. יש יום הולדת פרטי ויש יום הולדת כללי. ראש השנה הוא יום ההולדת הכללי, שבו נולד, נברא, האדם הראשון. שביעי של פסח הוא יום לידת הנשמה, שהייתה בעיבור במשך …

לעבור מחייב וצריך לרוצה

לא מתחשק לכם לחייך? תשתדלו; לא רוצים לפרגן? תתאמצו. מדוע זה לא נקרא התחסדות אלא לנצח את הבהמה שלנו

מה ההבדל בין פנימיות הרצון לחיצוניות הרצון, איך מבחינים ביניהם, ומהו רצון הלב - קצרים

כדי להתקרב צריך להקריב. כל אדם צריך להקריב דבר אחר. קצרים

במרירות לעומת עצבות יש חיות שיכולה להביא לשינוי ושמחה בסופו של דבר

האם יש אידיאל זוגי? ואם כן מהו?

"כל אחד יודע שאין הוא בעולם אלא אורח נוטה ללון, וכל אחד רוצה להעמיד לעצמו מצבה וזיכרון." השאלה איזה סוג מצבה אנחנו מקימים.

יש מאסר של הגוף ויש מאסר של הנשמה. אחד המאסרים הנפשיים הקשים הוא מצב שבו השכל שלם, האדם מבין, פעיל ומתבונן. אולם הרגשות שלו לא מתעוררים. הוא קר, לא מתפעל, מאובן. הוא לא מרגיש את הזולת, את זוגתו, את ילדיו, שלא לדבר על הקשר עם הבורא, ולכן רחוק מהם בנפשו. …

המבחן ההלכתי לכוח גברא: כל זמן שהוא עומד על רגלו אחת ונועל או חולץ מנעלו

פסיקה מפתיעה של הרמב"ם - "בית דין שקדשו את החודש – בין שוגגין, בין מוטעין, בין אנוסין – הרי זה מקודש". איך זה ייתכן ולמה לא פשוט לתקן את הקביעה הלא מדויקת?

בתזונה בריאה ורוחנית המה אוכלים לא מנותק מאיך וכמה. האם יכול להיות שהרמב"ם אומר שאם אתם אוכלים סטייקים, בהכשר הבד"צ, ביום הכיפורים, אבל הרבה, אחרי שקצתם במזונכם, ובאכילה גסה, אתם פטורים בדיוק כמי שאוכל אוכל שאינו ראוי למאכל. ואם יש סיכוי שהוא כן מתכוון לכך, מה יכול להיות ההיגיון.

מה המוות יכול ללמד אותנו? השוו גרסאות בין "נאום המוות" של ג'ובס לבין הרמב"ם היומי

מה בין התשובה אצל הרמב”ם לתשובה בחסידות? הרמב”ם מתאר את מהלך התשובה בשלבים. צריך לעזוב את החטא, ולגמור בלבו שלא יעשהו עוד לעולם, וצריך להתודות בשפתיו. ומדרכי התשובה שיצעק ויתחנן ויתרחק מהחטא וגולה ממקומו שגלות מכפרת, מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות ענו ושפל רוח. התשובה על-פי החסידות מזמינה בעיקרה את …

מסתבר שהרמב”ם היה רחוק מלהיות פלורליסט או ליברל. בייחוד כשהדברים מגיעים להלכות עבודה זרה והליכה בחוקות הגויים. ובפינה היומית: השואל את המתים (מעלה באוב) או המנבא עתידות בכישוף (ידעוני) – אם הם מתנבאים מול עדים – חייבים כרת ונסקלים. והקוראים בקפה? בכוכבים?

הרמב”ם היומי. מה מחריב את העולם? רכלן. זה שטוען דברים, והולך מזה לזה ואומר ‘כך וכך אמר פלוני’. אבל יש עון גדול מזה והוא לשון הרע. כולם מכירים את שלוש העברות שבגינן נפרעין מן האדם: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. הרמב”ם מזכיר שלשון הרע הוא כנגד כולם.

הרמב"ם לא סתם שוטח עצות לתזונה כרפואה מונעת. הוא מביא את ההדרכות הללו כהלכות מחייבות

הרמב"ם ארגן, סידר, קיטלג והעניק שמות ייחודיים. לנו רק נשאר לשאול שאלות בדרך להבנה מהי יהדות