קצרים

אני ואני. ועוד פעם אני. אפשר להתנחם שהרמב”ם לא מונה את הגאוה כאיסור בפני עצמו. אבל מדוע? איסור גאוה חמור מכל העברות. “כל אדם שיש בו גסות רוח אומר הקב”ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם”. כלומר או הוא והגאווה שלו או אני. ביחד זה לא יילך.  ברבות מהעברות, למרות …

הנה העצה, הרעיון. זוהי הדרך המתוקנת. והוא, הקול ההוא, מתעקש שזה קשה ליישום כרגע. אני רק ריאליסט הוא אומר, ומצביע על אותה ריאליה קלוקלת שדורשת תיקון. כשמצביעים חזרה על המציאות האמיתית שאפשר לגלות, המציאות הרצויה, המתוקנת, אז הוא מתרץ, נו זו בריחה מהמציאות. משל למה הדבר דומה? לאדם שנמצא במצב …

עפר. כך היה צריך להיקרא האדם, שהרי נברא מעפר. ולמה נקרא שמו אדם, שם המורה על האדמה? שבע שמות נקראו במדרש לארץ. ארבע כנגד עונותיה: ארץ, תבל, אדמה, ארקא. ארץ כנגד תקופת ניסן, מלשון מרוצה, שהיא מריצה פרותיה. אדמה כנגד תקופת תשרי, שאז מתחילים לרדת הגשמים והארץ נעשית בולין בולין …

אחת ההכנות הכי חשובות לקראת חודש אלול המתדפק היא לשלול את המרה השחורה, האוף, הפנים הזעופות, העצבות. ולמה? לא רק בגלל שזה מזיק לנפש, לגוף, לזוגיות ולילדים. זה נכון בכל השנה. אלא ‘מכיון שהמלך מגלה את אהבתו לכל אחד ואחת, מקבלו בסבר פנים יפות, מראה פנים שוחקות’ וממילא מובן שמופרך …

וכבר אמרתי לו כמה וכמה פעמים, והנני חוזר ואומר עוד פעם שעליו להשתדל השתדלות גדולה ביותר שלא לצער את אשתו. הדרך לכך היא שעליו לוותר, ובפרט בכל מה שקשור לענייני העולם הזה. ואם בכל עת הפליגו חכמים במעלת שלום בית, על אחת כמה וכמה בערב שבת. ואנו כולנו עתה, כלל …

מדוע המבחן של מי שמצליח גדול יותר? מפני שקשה לו יותר לראות מה הוא צריך לתקן. הוא משוכנע שהצלחתו היא עדות לכך שהוא על המסלול הנכון. הנה, תראו. העובדות מדברות. פעמים רבות ההפך הגמור הוא הנכון. נותנים לו הצלחה עסקית, הכרה ויציבות כלכלית כי סומכים עליו שיתקן, יפעל, ישתנה, גם …

רגשות עצמיים, רצויים, מסוגלים להופיע יחד, בו זמנית. אין רגש אחד כה חזק שהוא אינו מתיר מקום לרגש אחר. “חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא, ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא” (זהר ג, עה, א, תניא לד) יש בלבי שמחה ומרירות, עונג וכמיהה בו זמנית, והם אינם סותרים או דוחים זה את …

כיצד מעוררים את פנימיות הלב? המחיה יקרה, חשבון הבנק חנוק, שתי עבודות, דאגות מכאן ומשם ובכל זאת אתם נותנים. מתוך הדוחק נותנים. מיגיע כפיכם, מחייכם ממש נותנים. ולא סתם נותנים, אלא בשמחה ובטוב לבב. בנתינה הזו אנו פודים את נפשנו. מסירים את הקליפה. משתחררים ממלכודת הלחץ, מהטרדות, מהמרוץ, מהראייה המעוותת …

שתי בחינות יש ללב. פנימיות הלב וחיצוניות הלב. מנגנון ההפעלה של חיצוניות הלב נתון בידינו. אנו מתבוננים בדבר מסוים וכך מעוררים כלפיו רגש. אנו מתעלמים מדבר אחר. לא נותנים לו מקום במחשבותינו, וכך מצמצמים את המבע הרגשי כלפי אותו הדבר. ההתבוננות היא הכלי שנמסר בידינו להפעיל ולכוון את הלב לעורר …

ראיתי שבכנס מפקדים למען ביטחון ישראל דיבר אהוד ברק על משיחיות מזה ועל ביטחון לאומי מזה. מבלי להיכנס לפוליטיקה רציתי רק לציין שחבל ששני גופי הידע האלו הועמדו משני צדי המתרס ושהרעיון המשיחי הוצג בקונוטציה שלילית. במחשבה היהודית המשיח והרעיון המשיחי נתפסים כסיכום של כל תקוות העם היהודי לעתיד טוב …

פנייה אחת בנפש, רגע אחד של שינוי, רגע של התגברות, מהפך פנימי, מעבר ממהות אחת לאחרת, אבל כאן ועכשיו, הרגע, נעלים מכל מה שיכולים להבטיח לכם בעתיד. עד כדי כך הרגע הזה הוא הרגע. בלשון חכמים: “יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי עולם הבא.” (אבות פ”ד מי”ז) שעה …

קורה שתוקפות את האדם מחשבות זרות וטורדניות, שמבלבלות ומייסרות אותו ללא רחם. לעתים הוא מודע לאותן מחשבות ומצליח לדחות אותן מראשו. אך קורה גם שהוא אפילו אינו שם לבו אל הנזק העצום שאותן מחשבות גורמות, ואינו מתעורר בזמן כדי ללמוד כיצד להתמודד איתן ולדחותן. כדי להזהיר מפני אותן מחשבות ולעודד …

יש לו שמות רבים: “יש”, “ישות”, “יצר הרע”, “סטרא אחרא”. אבל אני הכי אוהב את השם “מלך זקן וכסיל”. (קהלת ד, יג ובפרש”י). למה מלך? נו מי נראה לכם שולט? למי הכל שומעים? תאמינו לי הוא אלוף בטכניקות, שכנועים, פיתויים ותחבולות. הוא תמיד יגרור אותי לכיוונים שבסוף יזיקו לי רגשית. …

הקב”ה נקרא גם מלך עלוב (פרקי היכלות, יח) למה כך? הקב”ה מחייה אותנו וקשור בנו תמיד. ולאיזה מקומות נמוכים אנחנו לפעמים יורדים, וממילא, עם או בלי משים, לוקחים אותו איתנו. אין עלבון גדול מזה למלך שבורא עולמות ופתאום נגרר למקומות כל-כך קטנים וחשוכים. ועל שום שאנו עולבים בו כל-כך, המלאכים …

נותנים לך ביד צינור, צינור בלי ברז, כזה שהמים זורמים בו תמיד ואומרים תשקה. ואתה בוחר, בכל רגע, אם להשקות שדה בור שמצמיח עשבים שוטים, מעשים ומחשבות רעות ומיותרות שהם המפרנסים אותך ומשם אתה יונק את חיותך, או להשקות עץ פרי שיגדל ויניב פירות. לצינור הזה שנותנים לך קוראים חבל …

כל הזמן עייפים? חסרי אנרגיות? נטולי מוטיבציה לעשות דברים? לא מאמינים שדברים יכולים להשתנות? בדרך כלל זה לא הגוף שעייף. זו הנפש שעייפה. כלומר גם אם זה הגוף, המקור הוא בנפש. ממה נובעת אותה עייפות? מכך שהנפש לא מקבלת את המזון שהיא צריכה. מה רוצה הנפש? קצת רוח, התעלות. יציאה …

אי אפשר להצליח כמעט בכלום ובוודאי שלא בעבודה הפנימית, ללא תנועה של מסירות נפש. מסירות נפש היא התנועה שמעניקה צבע לחיים. זה הכוח שלוקח את הרעיון של משמעות והופך אותו לרלוונטי בכל רגע ובכל שעה. מסירות נפש היא תנועה של הנפש שאינה מתחשבת באילוצים, בקרירות של השכל, בנטיות של הרגשות, …

אחד הדברים שהכי כואב לראות הוא פוטנציאל מבוזבז. כואב לראות מי שמריק את שנותיו ולא מביא לידי ביטוי את כוחותיו, או מי שמוכר לעצמו רעיונות שבבטלה הוא מוצא את עצמו.   המבחן כאן הוא לא מבחן התוצאה, אלא מבחן המיצוי.   אם ניתנו למישהו כוחות, כישורים, יכולות זה לא כדי …

הרגשות העיקריים בנפש נקראים בזֹהר גם גדפין. כנפיים. התפקיד של הרגשות הוא להיות כוח מניע, לרומם אותנו ממצבנו, לקרב אותנו למציאות, לזולת, לילדים, לבני הזוג, לבורא. רגשות לא מתוקנים פועלים את הפעולה ההפוכה. הם מרחיקים אותנו מהמציאות, מהזולת, מהבורא. אלא מה? כדי שהרגשות באמת ירוממו בנו דבר מה, הם צריכים …

ת’כלס, מה רוצים ממך בחיים האלה? שתהיה קצת שמח. שתאיר את הסביבה שלך. שתפיץ חום, אמונה, אהבה, תורה. זהו. ובמקום זאת מה. נרגן, מתלונן, זעוף. לא רגוע ולא נותן לאלה שסביבך להיות רגועים. בקיצור, אתה רוצה שיתנו לך מה שאתה צריך? תעשה אתה מה שאתה צריך. (לוח היום יום של …

לא מוצאים את האיזון בחיים הרגשיים? אז זהו שבתורת הנפש לא תמצאו את המונח “איזון” לתיאור המצב הרגשי האידיאלי. במקום המילה איזון המונח הרווח הוא התכללות. איזון אפשר לתאר כתנועה על-פיה אני מתאפק קצת מפה, מתאפק קצת משם ומוצא את דרך האמצע. הרגשות שלי מובעים במידה. התכללות הוא מצב שכוח …

מהי נפש קצרה? כשאין לי כוח להתמודד. הטורח בא, מסביר רש”י, ואין לי מקום בתוך לבי בשביל להכיל אותו. הוא כבד עלי. ומתי זה קורה? מתי הנפש קצרה? כשאני מתקרב למשהו, מסביר “העמק דבר”, והופ, אני מגלה כמה הוא רחוק. אני בטוח שהמשימה הושלמה, הכסף בכיס, סיימתי הכל ואז אני …

איך מבחינים בחסיד אמיתי? לא, לא על-פי פריטי הלבוש. אלה הם רק החיצוניות. אלא על-פי טיב ההתמודדות שלו עם מצבים של קושי, עוולות וגילויים של חוסר צדק לכאורה. על-פי זושא, חסיד אמיתי נמדד ביכולתו להפוך גיהנום לגן עדן. וכך הוא מספר על נכדו של הבעל-שם-טוב שהיה אומר ש”אם לא יניחו …

ישנם כמה סוגי מזון. מזון חיוני, בריאותי, מזין, הדרוש להתפתחות טבעית של הגוף. מזון מזיק שצריך להימנע ממנו ואף להילחם בו ובהשתרשותו. מזון שלמרות שאינו הכרחי, הוא גם אינו לגמרי מזיק ואף מוסיף הנאה. אולם סוג המזון החשוב ביותר הוא המזון לנשמה. המזון הרוחני. למה הוא החשוב ביותר? כי כל …

מדוע צריך לנצח כל רגע מחדש? מייאש. ואפילו סיזיפי, לא? לא. הפוך. צריך לנצח בכל רגע כי כך ברא הבורא את העולם. שהוא מתהווה כל רגע מחדש. ומדוע לא ברא אותו בכוח חזק כזה, פעם אחת, שעל ידי התהוותו בפעם הראשונה לא היה צריך להתאמץ יותר. כך גם אנחנו היינו …

בכל יום אני שוקל לנטוש את פייסבוק, ובכל יום אני מחליט להישאר. מדוע לנטוש? נו זה ברור. הרשת מעצם טבעה מנוגדת למגמה של להיות אדם פנימי ושלא לדבר על הזמן שהיא גוזלת. מדוע להישאר? כי עד כמה שזה יישמע מוזר, הפלטפורמה הזאת גם מאפשרת ליצור ולגלות קשרים מיוחדים בעלי אופי …

בכל מחשבה שאנו חושבים, על כל נושא שבעולם, מתלבש איזה רגש. חיובי, שלילי, מכווץ, מרומם. הרגש הוא החיות, המנוע של המחשבה. כך על-פי התניא היומי: “ובכל מחשבה שבעולם מלובשת איזו מדה המביאה לחשוב מחשבה זו, ומדה זו היא חיותה של מחשבה”. לכן קובע הרבי הריי”צ, מי שהוא יציב בשכלו ונפשו …

זוגתי היא עורכת דין לענייני עבודה וביטוח לאומי. היא נזהרת מאוד שלא לקחת תיקים לא אמיתיים. ובכל זאת, במבט מהצד שמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה. מי שניגש לועדות הביטוח הלאומי בטוח שלא מאמינים לו, ולכן נוטה קצת להתמסכן ולהחריף את מצבו. זה מתבטא בקול, ביציבה, בניסוח הבעיה. חכמים אינם …

“סומא חשיב כמת”, אומרים חכמים (נדרים סד, ב). איך ייתכן?   סומא, בהמשגת תורת הנפש, איננו מי שאיבד את מאור עיניו. זה דווקא נקרא סגי נהור. בארמית אור גדול.   סומא הוא מי שרואה רק את החומר, את המציאות הגשמית השייכת אליו. באותו הזמן דחפיו הם המכוונים את עיניו. וכתוצאה …

אחד החסמים הכי גדולים בעבודה הפנימית הוא חוסר הבהירות. אני לא בטוח אם הלחץ מועיל או לא; אם רגשות האשם נכונים או מיותרים; האם הקהות מגנה או אוטמת. איך יודעים מתי מדובר ברגש חיובי ומתי ברגש שלילי? הנה כלל האצבע. בכל פעם שהרגש מוביל לדבר מועיל ומניע לפעולה, כנראה שזהו …

שניים מנסים לבנות עסק או להקים סטארט אפ. שניהם פועלים בתנאים שווים. ובכל זאת אחד פורש בדרך והאחר מצליח. שניים מנסים להרכיב רהיט של איקאה. כישוריהם שווים. האחד מתייאש ומזמין מתקין והאחר מסיים את ההרכבה בסיפוק. מה ההבדל? מדוע האחד מגלה רפיון והשני נחישות? על-פי הרבי מלובביץ’ יש שני סוגי …

הוא לא עשה לכם שום רע. לא פגע, לא קלקל, לא נגע בדבר או בחצי דבר ששייך לכם. יכול להיות שאתם אפילו לא חלוקים איתו בדעות. ובכל זאת אתם לא סובלים אותו. לא יכולים לדמיין את עצמכם משתפים איתו פעולה. מה שהוא יאמר, אתם תאמרו להפך. לא בגלל ששכלכם מחייב …

השכל פועל כמו סוכן מכירות. כשהוא מעיד על המעלות, על הטוב והיפה שבדבר מסוים, הוא מעורר בנו רגשות חיוביים, רגשות של תשוקה ואהבה לאותו הדבר עליו הוא מעיד. כשהוא מצביע על החסרונות והליקויים, הוא מעורר רגשות של ריחוק ורתיעה. השכל לא ממציא את הרגשות. לכל רגש יש שורש בפני עצמו. …

“בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה” (מאמר הפותח בספר הזהר, בראשית, טו, א) עוד לפני שמתגלה הרצון של האדם בדבר מסוים, לפני שהוא מבטא אותו בצורה מלאה, לפני שהוא ממש חושב עליו ודוחף את כוחותיו כדי להגשימו, הוא נותן לו רשות להתקיים. הסדר הזה בהתגלות כוחות הנפש עובד לחיוב …

אדם יכול לחיות, לפתח קריירה, להתפרנס, להתחתן, להביא ילדים ואפילו להצליח בכל מעשה ידיו, ובכל זאת להיחשב כמת. דרגת מת היא דרגה שבה האדם מתפקד, אבל לא מעורר רגשות חיוביים. הוא לא מתרגש, לא מתפעל, מתעייף במהירות ונוטה לחישובים תועלתניים בכל צעד שלו ושל הסובבים אותו. מבחוץ הוא חי. בקושי. …

אפשר להתענג על ארוחה דשנה, ריחו של בושם משכר, הרפייה של הגוף או אפילו מעשה מוצלח שלנו. השלמנו בניית נדנדה, סיימנו להרכיב את הכיור, נטענו עץ. אפשר להתענג גם על רגש מתרונן. איזו שמחת בוקר שלא צריכה תנאים והסברים. רגליים קלילות מרקדות באמצע היום ומזמינות מבטים תמהים (מעניין שכשאנו עצובים …

ראשי החסידות חזרו על כך שוב ושוב וגם אנחנו צריכים להגיד זאת שוב ושוב עד שתשתנה התפיסה. האדם צריך שיהיה לו טוב בחייו. שיהיה מאושר בהם. הבורא לא מחפש להעניש את האדם, לא לפגוע בו ולא להטיל עליו ייסורים או קושי. ההפך הגמור הוא הנכון. הבורא הוא תכלית הטוב, הרוצה …

‘רוח האדם עולה ורוח הבהמה יורדת’  האם זה אומר שכשאנחנו מזדככים, ממוקדים, מתנהגים כראוי והכי חשוב נהנים מרגשות רצויים, אנחנו בעלייה, ואילו כשאנו נופלים, טועים, מפספסים, נשלטים על ידי רצונות ודחפים, אנחנו בירידה? אז זהו שלא בהכרח. “כאשר רוח האדם נלחם עם רוח הבהמה, בהכרח שיתאבקו ויתקרבו יחד.” המאבק מעורר …

מפתח הרגשות. הנה לפעמים אין שום התפעלות הלב. הכל קר, מנוכר סתמי וחסר טעם. הסיבה לכך היא שבין השכל ללב ישנו שער, מעין סכר, שמונע מהמים לעבור, כדי שהרגשות לא יוצפו. מעת לעת צריך לפתוח את השער מעט מעט כך שייצא סילון קטן ויעורר את הרגשות. שיעורר את החיות וההתלהבות …

לפעמים מדברים מבלי לשים לב. סתם דברים שליליים או נמוכים. למרות שזהו רק דיבור. דבר חיצוני. אמרנו וזהו נגמר. הדיבור מושך את המדבר אל מקום נמוך, אל הציניות, הזלזול וחוסר האמונה. ולבסוף מרוב שהדיבור מזלזל בהכל הוא גם מוליד חוסר אמונה של המדבר בעצמו. וכך בלשון הרמב”ם היומי: “בתחילה מרבים …