איך יקשיבו לי? • פסיכולוגיה בפרשה, מקץ

יחיאל הררי כ״ט בכסלו תשפ״ג (23/12/2022)

למה שיקשיבו לי? שישמעו אותי ויקבלו את דעתי?
זו שאלה שמעסיקה רבים מאיתנו, הורים, בני זוג, מעבידים, פוליטיקאים, יחצ"נים.
פרעה מגלה לנו שבע סיבות למה שיקשיבו לנו ואיך לגרום לאנשים לקבל אותנו כמקור סמכות.

התבוננות – ד"ר יחיאל הררי · איך יקשיבו לי? • פסיכולוגיה בפרשה, מקץ

מקורות

וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

לפעמים בפירוש למילה אחת עולמות שלמים

בפירוש לוישק מתגלה כיצד יקשיבו לי

יפרנס

ישק. יִתְּזַן, יִתְפַּרְנֵס – כָּל צָרְכֵי עַמִּי יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל יָדְךָ, כְּמוֹ נַשְּׁקוּ בַר (תהילים ב'), גרני"שון בְּלַעַז:

נשק

העמק דבר על בראשית מ״א:מ׳:ב׳

ועל פיך ישק כל עמי. לשון נשק וכלי זיין. ועמי המה אנשי מלחמה שומרי המלוכה וכמה פעמים משמעות עם ביחוד אנשי מלחמה… ובכ״מ ובאשר הי׳ הדבר קשה לקבץ כל תבואות שבשני השבע לאוצרות המלוכה. וזה לא הי׳ אפשר אלא ע״י עזר אנשי חיל.

ע״כ מסר כח ואון כל החיל ליד יוסף :

הטור הארוך, בראשית מ״א:מ׳:א׳, ר' יעקב בן אשר

על פיך ישק כל עמי. פי' ילבישנו כלי נשק.

שייכות

בכור שור, בראשית מ״א:מ׳:א׳ – ריב"ש מבעלי התוספות.

ישק. לשון ובן משק ביתי,

לעמוד בעבירה – דוגמה אישית

זוהר חדש, פרשת כי תבא כ״ז

יוֹסֵף, מִדִּילֵיהּ יַהֲבוּ לֵיהּ. פּוּמָא דְלָא נְשַׁק לַעֲבֵרָה, (בראשית מ״א:מ׳) וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי. וְרָזָא דְמִלָּה, מִנֵּיהּ אִתְּזַן כָּל עָלְמָא, וּמִנֵּיהּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לְכוֹלָּא.

ראשית חכמה, פרק המצות, פתיחה ל״ג

והקדוש ברוך הוא מעיד שעתיד לשלם שכר טוב לעושי מצותיו ולמתגברים על יצרם, ולהפרע מן העוברין על מצותיו, כדגרסינן בויקרא רבה (כג, ט) אני יי' (ויקרא יח, ב-ג), אני הוא שנפרעתי מאמנון ומשמשון ומזמרי, ועתיד אני ליפרע ממי שעושה כמעשיהם. אני הוא שפרעתי שכר ליוסף ולפלטי בן ליש, אני הוא שעתיד לשלם שכר לעושה כמעשיהם. אמר רבי שמעון בן גמליאל יוסף משלו נתנו לו, פיו שלא נשק לעברה, ועל פיך ישק כל עמי (בראשית מא, מ).

צואר שלא הרכין לעברה, וישם רביד הזהב על צוארו (שם מא, מב).

ידיו שלא משמשו בעברה, ויסר פרעה את טבעתו וגו' (שם).

גופו שלא נגע בעברה, וילבש אותו בגדי שש (שם).

רגליו שלא נגעו בעברה, וירכב אותו וגו' (שם מא, מג), מחשבתו שלא חשבה בעברה, ויקראו לפניו אברך (שם).

ספרי הרב המגיד ממעזריטש > אור תורה > מקץ > נג

(וירכיבהו) [וירכב אותו] במרכבת המשנה וגו'. הנה כל אדם צריך לראות שלא יהיה בחי' נוקבא לשום דבר, דהיינו שלא יהיה להוט אחר תאוות,

ולא יהיה מקבל תענוג מהם, שאז הוא בבחי' נוקבא להתאוות רק יהיה בבחי' נוקבא (להש"י) [לעבודת הש"י]. ואיתא יוסף מדיליה נתנו לו, פיו שלא נשק לעבירה ועל פיך ישק כל עמי וכו'. דהיינו שלא היה נוקבא להתאוה, לכך זכה למדריגת חכמה ונעשה בכור

אופטימי, מגלה אור

באר מים חיים, בראשית מ״א:מ׳:א׳ ר' חיים מצ'רנוביץ

אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי וגו'. כלומר כל העם יזונו ויתפרנסו מידך דוקא לפי שאתה הוא המהפך מרעה לטובה ואתה ראוי להיות זן ומפרנס לכל.

תפילה – בביטול למשהו אחר, מרכבה

לקוטי מוהר"ן – ק״ב:א׳

אאַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא):

בהָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה.

וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע.

וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.

וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, בְּיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.

ווְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ.

אוְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל יְדֵי זֶה:

וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם.

ְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי "רַק" הוּא מִעוּט, "כִּסֵּא" הוּא מַלְכוּת.

אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל:

נשיקה –
תגלה אהבה

אבי עזר, בראשית מ״א:מ׳:א׳

ויש אומרים מגזרת נשיקה. כטעם צדק ושלום נשקו מי שיש לו קרבת גדול ומרחם על עמו כאב על בנו. יכונה בלשון נשיקה. וכן קחשיב בספר מאיר נתיב ישק בהוראת נשיקה: שם

ם למקרא, בראשית מ״א:מ׳:א׳

ועל פיך ישק כל עמי. כמשמעו, שידענו מספרי המצרים ומהציורים הנראים על כותלי חרבות מצרים, שכן היה דרך המצרים כשהיו כורעים ומשתחוים למלך, לפשוט ידיהם ולנשק נגד פני המלך,

הטור הארוך, בראשית מ״א:מ׳:א׳

על פיך ישק כל עמי. פי' ילבישנו כלי נשק. וי"מ לשון נשיקה ממש שכולם יבואו לנשק ידיו:

תגים